ערב סיום מלחמת יום הכיפורים, שלושה חיילי צה"ל נתקלים בכוח מצרי. אחד מהם נהרג, השני נפצע, והשלישי – בועז – חוזר הביתה בשלום. הוא פוגש את האב השכול, בודה סיפור על כך שבנו נהג לכתוב שירים ומספר שהחלל הציל את חייו. בועז מתגייס לסייע לאב ולפקידת יחידת השיקום להוציא לאור חוברת זיכרון, מעשה שמוביל להצעות נוספות: חוברות זיכרון, פינות הנצחה, טקסים. בועז הופך לבורג חשוב בתעשיית האבל. אפילו לחבר הפצוע, פסל במקצועו, הוא מצליח לארגן עיצוב אנדרטה. אלא שעם כל היצירתיות הזו גואה גם השנאה העצמית, תחושת האשם והייאוש.